שתלים דנטליים הם פתרון יעיל להשלמת שיניים חסרות או פגומות, אך לשם כך נדרשת עצם לסת חזקה ובריאה שתוכל לתמוך בהם. במקרים שבהם עצם הלסת העליונה אינה עבה או ארוכה מספיק, ייתכן שיהיה צורך בניתוח הרמת סינוס.
במאמר זה נסקור מדוע עצם הלסת העליונה עשויה להיות דקה, כיצד מתבצע ניתוח הרמת סינוס, אילו חומרים משמשים להשתלת עצם, ומהם הסיבוכים האפשריים במקרה של הימנעות מההליך.
מדוע עצם הלסת העליונה עשויה להיות חלשה או דקה?
ישנן מספר סיבות לכך שעצם הלסת העליונה אינה חזקה או מסיבית דיה כדי לתמוך בשתלים דנטליים:
- מבנה גנטי – ישנם אנשים שנולדים עם לסת דקה יותר באופן טבעי.
- הזדקנות – עם השנים, ספיגת עצם היא תהליך טבעי שיכול להוביל לדילול עצם הלסת.
- חוסר ממושך בשיניים – שן שנעקרה או נפלה מזמן ולא הוחלפה, עשויה לגרום לספיגת העצם בסביבתה.
- עקירות וטיפולים כירורגיים – הליכים כמו עקירת שיניים או הסרת גידולים עלולים להוביל להידלדלות העצם.
- טראומה ללסת – חבלות באזור הפה והלסת עלולות לפגוע בצפיפות העצם.
- אורח חיים והשפעות סביבתיות – עישון, מחלות חניכיים ואורח חיים לא בריא יכולים להשפיע לרעה על איכות העצם.
כאשר עצם הלסת העליונה אינה מספיק עבה או חזקה, רופא השיניים עשוי להמליץ על ניתוח הרמת סינוס כדי לאפשר השתלה מוצלחת של שתלים דנטליים.
כיצד מתבצע ניתוח הרמת סינוס?
לפני ביצוע השתלת שיניים, רופא השיניים יבצע צילומי הדמיה של הלסת, כגון CT או רנטגן פנורמי, כדי להעריך את גודל העצם, צפיפותה ואורכה.
אם יתגלה כי עצם הלסת העליונה אינה מספיקה לתמיכת השתל, ניתן לבצע ניתוח הרמת סינוס, אשר מטרתו להוסיף נפח לעצם הלסת על ידי החדרת חומרי השתלת עצם.
ההליך מתבצע בשני אופנים עיקריים:
הרמת סינוס פתוחה
- מבוצע חתך בחניכיים כדי לחשוף את עצם הלסת.
- קרום הסינוס מורם בעדינות כדי ליצור חלל פנוי.
- חומר השתלת עצם מוכנס למקום שנוצר כדי לעבות את העצם.
- החניכיים נתפרות והאזור מתחיל בתהליך הריפוי.
הרמת סינוס סגורה
- מבוצע חור קטן באזור השתל המיועד.
- חומר השתלת העצם מוחדר דרך החור עצמו, ללא צורך בחתכים גדולים.
- ההליך נחשב לפחות פולשני ועם תקופת החלמה קצרה יותר.
הבחירה בין הרמה פתוחה או סגורה תלויה במצב המטופל ובכמות העצם הקיימת בלסת.
אילו חומרים משמשים בניתוח הרמת סינוס?
במהלך ניתוח הרמת סינוס, נעשה שימוש בחומרי השתלת עצם שנועדו לעודד צמיחת עצם חדשה ולחזק את האזור. החומרים הנפוצים כוללים:
- עצם ממקור בקר – חומר טבעי המעובד לשימוש רפואי, בעל זמינות גבוהה ונחשב ליעיל מאוד.
- חומרים אנאורגניים – כגון מלחי סידן, המהווים תחליף מלאכותי להשתלת עצם.
- עצם עצמית (אוטוגנית) – עצם הנלקחת מגופו של המטופל עצמו, לרוב מאזור הירך או מאזור אחר בלסת.
החומרים הללו יוצרים בסיס חזק להשתלת שיניים, ובמהלך הזמן הם מוחלפים בהדרגה בעצם טבעית.
מהם הסיכונים האפשריים אם נמנעים מהליך הרמת סינוס?
אם עצם הלסת אינה עבה או ארוכה מספיק לתמיכה בשתלים דנטליים, אך ההשתלה מבוצעת בכל זאת, עלולים להתרחש הסיבוכים הבאים:
- אי יציבות של השתל – כאשר העצם חלשה, היא אינה יכולה להחזיק את השתל כראוי, מה שעלול להוביל לשחרורו או לנפילתו.
- פגיעה בסינוסים – אם השתל מוחדר עמוק מדי, הוא עלול לחדור לחלל הסינוס ולגרום לזיהומים או לסיבוכים הדורשים טיפול דחוף.
- קריסת עצם – במקרים חמורים, עצם חלשה עלולה להיסדק או לקרוס, מה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
לכן, כאשר יש חוסר משמעותי בעצם הלסת, הרמת סינוס היא הליך חיוני להצלחת ההשתלה ולמניעת סיבוכים עתידיים.
סיכום
ניתוח הרמת סינוס הוא פתרון הכרחי למטופלים עם עצם לסת עליונה דקה או חלשה, המבקשים לעבור השתלת שיניים. ההליך כולל הוספת חומרי השתלת עצם כדי לעבות ולחזק את האזור, מה שמאפשר בסיס יציב לשתלים דנטליים.
במקרים מסוימים, טיפול והחלמה נכונים מאפשרים לעצם החדשה להשתלב היטב וליצור בסיס יציב ועמיד לשנים רבות. כדי להבטיח תוצאה מיטבית, מומלץ לפנות לרופא שיניים מנוסה בתחום השתלות השיניים וההליכים הכירורגיים הנלווים.
שמירה על היגיינת פה נכונה וביקורות סדירות אצל רופא השיניים יסייעו בשמירה על הצלחת ההליך לטווח הארוך.
